חזרה על כיתה: מה מראים המחקרים

כמה תלמידים חוזרים על כיתה וכיצד משתנה הפרקטיקה

בצרפת, הסיפור נקרא קודם כל בשיעורים השנתיים. בפתח שנת הלימודים 2025, במגזר הציבורי, שיעור החזרה על כיתה הגיע ל-3 % ב-CP, השנה הראשונה של בית הספר היסודי, לעומת 2,7 % שנה קודם לכן. ביתר שלבי היסודי הוא התייצב אחרי העלייה של 2024 (DEPP, דוח מידע מס׳ 25.58, אוקטובר 2025). התנועה חדשה: השיעורים היו נמוכים היסטורית בפתח שנת 2017, הם עלו ב-2018 אחרי הצו מפברואר 2018, נשארו יציבים עד 2023 ואז עלו בכל מקום בפתח שנת 2024, מ-CP (2,7 %, פלוס 0,8 נקודות) ועד CM2 (0,7 %, פלוס 0,2 נקודות) (DEPP, דוח מידע מס׳ 24.41, אוקטובר 2024).

המגמה הארוכה ברורה יותר מהתנודות האלה. שיעור תלמידי גיל 15 שחזרו על כיתה לפחות פעם אחת ירד מכ-40 % בשנת 2003 ל-22 % בשנת 2015 ואז ל-11 % בשנת 2022, אחד הירידות החדות שמדד ה-OECD (OECD, PISA 2022, כרך II). בשנת 2009 היה לצרפת השיעור השלישי בגובהו ב-OECD. בשנת 2022 היא נמצאת רק במעט מעל הממוצע, שעומד על 9 % (OECD, PISA 2022, כרך II).

הפרופיל של החוזרים על כיתה כמעט לא משתנה. בממוצע ב-OECD, תלמיד מוחלש נוטה לחזור על כיתה פי יותר משלושה מתלמיד מבוסס; בנים חוזרים יותר מבנות, ותלמידים מרקע הגירה יותר מאחרים (OECD, PISA 2022, כרך II). גם בהינתן הישגים לימודיים דומים, הפערים נשמרים: החזרה על כיתה ממשיכה להיות קשורה לרקע החברתי (OECD, PISA 2022, כרך II).

מה מראים המחקרים

המטא-אנליזה המרכזית מאירה את הדיון. היא מאגדת 22 מחקרים שפורסמו בין 1990 ל-2007 ו-207 מדדי אפקט: במחקרים עם בקרה חלשה, החזרה על כיתה נראית קשורה להישגים נמוכים בבירור (מינוס 0,30 סטיות תקן). במחקרים הבנויים ביותר, שמשווים תלמידים ברמת פתיחה שקולה, האפקט הממוצע יורד לפלוס 0,04 סטיות תקן, בלתי ניתן להבחנה מאפס (Allen et al., 2009). הפער גדל עם הזמן: האפקט המוערך נסוג בכ-0,11 סטיות תקן על כל שנת מעקב נוספת בהשוואות לפי רמה (Allen et al., 2009).

מחקרים כמעט-ניסויים מחדדים את התמונה. בשיקגו, תוכנית שילבה בית ספר קיץ וחזרה על כיתה עבור תלמידים שמתחת לסף המעבר. כשנבחנה בקרבת הסף הזה, היא העלתה את הישגי תלמידי הכיתה השלישית, המקבילה ל-CE2 הצרפתי, ב-33 עד 41 % מהרווח השנתי הממוצע בשנה הראשונה, לפני שנחלשה מהשנה השנייה (Jacob and Lefgren, 2004). לתלמידים מבוגרים יותר, המקבילה לכיתה השישית, האפקט אפסי אחרי שנה. אחרי שנתיים המחברים מודדים אף פער בקריאה של כרבע שנה (Jacob and Lefgren, 2004).

המעקב ארוך הטווח שנעשה בפלורידה מאשר את הדפוס. תלמידים שנעצרו בסוף CE2 בגלל מבחן הקריאה של המדינה התקדמו תחילה, אבל אחרי שש שנים היתרון נעלם ברגע שההשוואה נעשית עם בני אותו גיל. הוא נשאר רק מול תלמידים באותה רמה. הסיכוי לקבל תעודת בגרות לא משתנה, בעוד שהממוצע הלימודי בסוף עולה והשיעורים המתקנים פוחתים (Schwerdt, West and Winters, 2017). ה-OECD מסיקה קריאה זהירה: רווחים קצרי טווח אמיתיים אך שבריריים, השפעות ארוכות טווח לא ודאיות וסיכון נשירה גבוה יותר בקרב החוזרים (OECD, PISA 2022, כרך II).

מה מראות ההשוואות הבינלאומיות

החזרה על כיתה נהוגה באופן מאוד לא אחיד. בשנת 2022, 9 % מתלמידי גיל 15 הצהירו שחזרו על כיתה לפחות פעם אחת, בממוצע ב-OECD, לעומת 11 % בצרפת. 36 מערכות נשארות על 5 % או פחות, ו-14 עוברות את 20 %, ובהן קולומביה (כ-40 %) ומרוקו (כ-46 %) (OECD, PISA 2022, כרך II). צרפת חוזרת כיום פחות מאוסטריה, בלגיה, גרמניה, ספרד, פורטוגל או שווייץ (OECD, PISA 2022, כרך II).

הכללים מסבירים חלק מהפערים. קידום אוטומטי נהוג בכ-28 % מהמערכות ביסודי וב-24 % בחטיבה התחתונה, בין היתר ביפן, בקוריאה, באיסלנד, בישראל, במקסיקו, בנורווגיה ובבריטניה, מערכות שבהן חזרה על כיתה מוחרגת עקרונית (OECD, PISA 2022, כרך II). במקום שבו היא מוסדרת, שיעור החוזרים ביסודי מגיע ל-6,7 %, לעומת 3,6 % במערכות של קידום אוטומטי ו-7,6 % במקום שבו אינה מוגבלת (OECD, PISA 2022, כרך II).

למספרים האלה יש גבולות, שאותם מתעד ה-OECD בעצמו: הם מבוססים על דיווחי תלמידים, וביפן כמו בנורווגיה השאלה לא נשאלה, כשהשיעור נקבע על אפס לפי המוסכמה (OECD, PISA 2022, כרך II). גם ממצא צרפתי אחד ראוי לציון: הירידה בחזרה על כיתה לא לוותה לא בירידה בהישגי המתמטיקה לפני המגפה ולא בשיפור בשוויון החברתי, מהלך שה-OECD מייחס בעיקר לשינויי הרגולציה של 2013 ו-2018 (OECD, PISA 2022, כרך II).

החלופות המתועדות: תמיכה ממוקדת, בתי ספר לקיץ, תגבור

תוכניות שמשפרות את הלמידה בלי שנה נוספת מתועדות. בהודו, תוכניות שמקבצות ילדים לפי רמת הלמידה בפועל ולא לפי גיל הניבו רווחים של 0,15 עד 0,70 סטיות תקן לפי המודל, כולל בגרסה משולבת בבית הספר הציבורי (Banerjee et al., 2016). בצרפת, ה-OECD מונה את המנופים הזמינים כבר ביסודי ובחטיבה: קורסי השלמה, פעילויות פדגוגיות משלימות ותוכנית שיעורי הבית Devoirs faits, שיש להפעיל לפני ששוקלים חזרה על כיתה (OECD, PISA 2022, כרך II).

התגבור מציג את התוצאות היציבות ביותר. המטא-אנליזה של מחקרים ניסויים מאת Nickow, Oreopoulos and Quan (2020) מגיעה לאפקט ממוצע של 0,37 סטיות תקן על הלמידה, חזק יותר כשהתגבור ניתן בידי מורים או צוות מאומן, כשנערך בזמן הלימודים ולא אחרי השיעור, ובשנות הלימוד הראשונות (Nickow, Oreopoulos and Quan, 2020).

הקיץ נשאר זמן שימושי. בשיקגו, בית הספר לקיץ החובה שיפר את הישגי הקריאה והמתמטיקה, עם אפקטים שלא מתפוגגים מיד (Jacob and Lefgren, 2004). בצרפת, קורסי ההשלמה נמשכים שלושה שבועות של חופשה ומיועדים לצרפתית ולמתמטיקה בקבוצות קטנות (OECD, PISA 2022, כרך II). המלצת ה-OECD הולכת באותו כיוון: להשתמש בתמיכות האלה לפני שנשאר התלמיד, לא אחרי (OECD, PISA 2022, כרך II).

חמישה עוגנים להנהלת בית ספר

בצרפת, החזרה על כיתה נשארת החלטה של בית הספר, במסגרת החוק מ-2013 ואחר כך הצו מ-2018: היא חייבת להישאר יוצאת דופן וללוות בתוכנית הצלחה אישית, שנקבעת בידי מועצת המורים ביסודי ובידי המנהל בחטיבה (OECD, PISA 2022, כרך II, תיבה על צרפת). חמישה עוגנים, על בסיס הנתונים המצוטטים במאמר הזה.

• להשוות לפני שמחליטים: ברמת פתיחה שקולה, המחקרים הבנויים ביותר לא מודדים תועלת מתמשכת לחזרה על כיתה (Allen et al., 2009).
• לתעד את החריג: חזרה על כיתה צריכה להישאר נדירה וללוות בתוכנית אישית, שנקבעת בידי מועצת המורים או המנהל (OECD, PISA 2022, כרך II).
• להשקיע בתגבור ובתמיכה ממוקדת: 0,37 סטיות תקן בממוצע לתגבור (Nickow et al., 2020), 0,15 עד 0,70 סטיות תקן לקיבוץ לפי רמה (Banerjee et al., 2016).
• לנצל את החופשות: בית הספר לקיץ הניב רווחים מדידים בשיקגו (Jacob and Lefgren, 2004); בצרפת, קורסי ההשלמה נמשכים שלושה שבועות (OECD, PISA 2022, כרך II).
• לעקוב אחר ההשפעות והשוויון: רווחי החזרה על כיתה דוהים בתוך שנים ספורות, וסיכויי התעודה לא משתנים במעקב בפלורידה (Schwerdt, West and Winters, 2017); הסיכוי לחזור על כיתה גבוה פי יותר משלושה לתלמיד מוחלש (OECD, PISA 2022, כרך II).